אם יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים…

"אם יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים" (דוקטור סוס)

בחרתי לשתף אתכם השבוע בחוויה אישית עוצמתית שאני חווה בימים אלה ונמצאת לקראת סיומה המופלא.
לפני הרבה שנים, הילדים הגדולים שלי- כל אחד בזמן שלו – בחרו לשלב את הודו בטיולים של "אחרי הצבא" וסיפרו לי ושב ושוב (כל אחד והסיפורים שלו) על החוויות המיוחדות שחוו שם, על הצבעים, הריחות והטעמים.
אני מודה שעל אף הסיפורים והחוויות הטובות, החזקתי בתדמית מאוד מסוימת על הודו. במחשבה שלי- תפסתי אותה בעיקר כארץ ענייה, מלוכלכת ולא מזמינה- מקום שלא חשבתי ותכננתי להגיע אליו.

לפני בערך שנתיים, משהו פתאום השתנה, והתחלתי לחשוב על הודו כעל יעד אפשרי. וכך מידי פעם עלתה בי המחשבה שוודאי יגיע יום וארצה להגיע לשם ולחוות אותה.
והנה לפני כחודש, נפלה לידינו ההזדמנות והזכות, להיפגש- שמעון ואני, עם בן הזקונים שלנו בר ובת זוגו, יעל המקסימה- במהלך טיול חובק עולם שהם עושים יחד בחודשים האחרונים.
הפור נפל על הודו כמקום המפגש ובתוך שבועיים כבר היינו אחרי חיסונים ועם כרטיסי טיסה, הזמנות למלונות ומסלול מתוכנן מראש.
וכך- לפני שבועיים יצאנו אל "הלא נודע".

קראנו, התעניינו, הקשבנו שוב לסיפורים של הילדים, אבל המציאות עלתה על כל דמיון.

בטיול שלנו במדינה "קראלה" שבדרום הודו, פגשנו ארץ יפהפייה, צבעונית, תוססת ואנרגטית.

פגשנו את הההודים- אנשים מאירי פנים, סבלניים, קשובים ושרותיים, אוהבי ישראל, ממלאים בשמחה כל בקשה ויחד עם זאת מכבדים את עצמם.
ביקרנו בטבע קסום בין מטעי התה וההל,
ראינו שקיעות מרהיבות על חוף הים בגואה,
אכלנו אוכל טעים, צבעוני וחריף,
נסענו שעות ארוכות בכבישים עם נהגים חייכנים שהביאו אותנו למחוזות חפצנו בשלום- על אף העקיפות המסוכנות, השיחות בטלפון
ותוך כדי ההסברים על מה רואים בדרך (בין יתר הדברים שהם עושים בנהיגה…) J

ומעל הכל- זכינו ארבעתנו יחד לזמן איכות ייחודי בארץ קסומה, בתרבות אחרת, עם חוויות שיקח לנו עוד זמן לעבד גם אחרי שנשוב ארצה.

אני מאמינה שעם הגיל, כל כך חשוב לאפשר לדברים חדשים להגיע לפתחנו, לזרום איתם וליהנות ממה שיש לעולם להציע לנו.
כי אם יוצאים- מגיעים למקומות מופלאים…
שלכם,
עדנה

 

[sg_popup id=2]